tikim.info
תקופת הבחירות אינה טובה לנכסים מסוכנים - סקירה מקומית - ניהול תיקי השקעות
הימים שבין המצרים (בין הכרזת הבחירות ועד קיומן) אינם טובים לנכסים מסוכנים מאקרו תקופת הימים שבין המצרים (בין הכרזת הבחירות ועד קיומן) אינה נוחה לנכסים מסוכנים לאחר הבחירות, ת"א-25 רושם תשואה יפה, אפילו עדיפה על זו של S&P 500. איגרות החוב הקונצרניות הצמודות מוסיפות לערכן, אף מעבר לעלייה שנרשמת בקרב האיגרות הממשלתיות הצמודות פרוטוקול דיוני הבנק המרכזי. צפי ליציבות בריבית בסוף החודש הגירעון הממשלתי המשיך להתרחב בספטמבר. הקיצוץ לאחר הבחירות יהיה נרחב מאוד תפיסת מצב המשק בעיני הצרכנים פחות אופטימית, על פי סקר אמון צרכנים של בנק הפועלים איגרות חוב ציפיות האינפלציה בטווח לשנתיים ירדו ב-10 נ"ב ועומדות על 2.61%. אגרות החוב הממשלתיות בטווחים הארוכים הן הצמודות והן השקליות רושמות רווחי הון. המדדים הקונצרנים ממשיכים לעלות, אם כי ברמה מתונה יותר. תקופת הימים שבין המצרים אינה טובה לנכסים מסוכנים. לאחר הבחירות נרשמת מגמה חיובית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע ביום שלישי על הקדמת הבחירות לכנסת ה-19. על רקע ההתפתחויות הפוליטיות, רצינו לבחון את שני הנושאים הבאים: האם הכרזה על בחירות לכנסת משפיעה על הפעילות הריאלית במשק ועל שוק ההון (מניות ואיגרות חוב). כיצד קיום הבחירות משפיע על ביצועי הכלכלה ושוק ההון, בשנה שלאחר מועד הבחירות. כאינדיקטור לפעילות העסקית במשק, השתמשנו במדד המשולב של בנק ישראל. כמו כן בחנו את שיעורי השינוי במחיריהן של איגרות חוב הקונצרניות ובמדד המניות ת"א-25. הבדיקה מבוססת על 6 מועדי בחירות, החל ממערכת הבחירות, שהתקיימה בשנת 1996 וכולל זו של 2009.# ראשית, ניסינו לזהות האם קיימת דינאמיקה ריאלית שונה במשק בתקופה שקדמה לבחירות: הן שנה לפני הכרזת הבחירות והן בתקופת בין המצרים (בין מועד ההכרזה ועד יום הבחירות, 4 חודשים בממוצע). כמו כן, בחנו את התפתחות המדד בשנה שלאחר הבחירות. מהבדיקה עולה כי המדד המשולב של בנק ישראל עלה ב-12 החודשים שקדמו למועדי הכרזת הבחירות (6 הקמפיינים האחרונים, לא כולל את 2012) בשיעור של 5.7%. בתקופת בין המצרים עלה המדד המשולב בשיעור של 1% בלבד (במונחים שנתיים). בשנה שלאחר הבחירות הוא עלה ב-3.5%. כלומר, מהתפתחות המדד המשולב של בנק ישראל ניתן להניח כי הפעילות הריאלית במשק מושפעת מתקופת בחירות, שהרי קצב התרחבות המדד היה הגבוה ביותר בשנה שקדמה למועד ההכרזה על הבחירות, תוך היווצרות האטה בתקופה שלפני מועד הבחירות, ככל הנראה, הנובעת מחוסר הוודאות. היינו, יש כאן תיעוד מסויים לקיומה של כלכלת בחירות. אגב, קיים סיכוי רב למדי כי גם הפעם הדברים יהיו דומים שהרי ברור כי המדיניות הפיסקלית לאחר הבחירות תהיה מצמצמת, לעומת מאוד מרחיבה לפניה. ומה לגבי שוק ההון? כיצד הוא מקבל את קיומן של הבחירות? באופן כללי, לאור העובדה כי נרשמת האטה בקצב הצמיחה של המשק, כאשר מתקרבים לבחירות וגם לאחריהן, היינו מצפים כי גם שוק ההון יתנהג בהתאם. ובכן? מתברר, כי בממוצע, בכל תקופות בין המצרים (בין מועד ההכרזה למועד הבחירות) נטה מדד ת"א-25 לרשום ירידה בערכו (3.4%, או 9.7% במונחים שנתיים) גם שוק האג"ח הקונצרני איבד מערכו (5%, במונחים שנתיים), כאשר האפיק הממשלתי דווקא נוטה לרשום עליה בערכו (4.7%, במונחים שנתיים). כלומר, תקופת בין המצרים, המתאפיינת בירידה משמעותית בקצב הצמיחה של המדד המשולב, היא טובה לאפיק הממשלתי ופחות אטרקטיבית למניות ולאיגרות חוב קונצרניות המאבדות מערכן. ומה לגבי התקופה (12 חודשים) שלאחר הבחירות? כאן, מתברר כי נרשם היפוך מגמה בכל האמור לנכסים המסוכנים. בממוצע, בשנה שלאחר הבחירות רשם ת"א-25 עלייה של 36.7% בערכו. מרשים! עם זאת, עקב המתאם הגבוה הקיים בשוק המניות, ייתכן כי התשואות שהושגו בשוק המניות המקומי היו תוצאה של אירוע חיצוני, של שינוי בערכו של שוק המניות העולמי. על כן, בכדי ל"נקות" את ההשפעה של שוק המניות העולמי על ת"א-25, הפחתנו את התשואה שנרשמה במדד S&P 500 מזו של ת"א-25 וכך קיבלנו את התשואה העודפת של ת"א-25 אשר הושפעה מגורמים פנימיים – כגון, בחירות. מתברר כי בשנה שלאחר הבחירות רשם מדד ת"א-25 תשואה עודפת גבוהה משמעותית (על פני ה-S&P 500), של 18.1% בממוצע. גם איגרות החוב הקונצרניות התנהלו בצורה חיובית בשנה שלאחר הבחירות ולראיה רשמו עלייה של 14.5% בערכן, בממוצע בשנים אלו. זאת, לעומת תוספת של 9.3% במדד האג"ח הממשלתי הצמוד. אי לכך, האפיק הקונצרני רשם תשואה עודפת של 4.8% על פני האיגרות הממשלתיות בשנה שלאחר הבחירות. לסיכום, בתקופת בין המצרים הנכסים המסוכנים נוטים להציג ירידה בערכם, תוך עלייה באיגרות החוב הממשלתיות. ב-12 החודשים העוקבים למועד הבחירות, מתהפכת המגמה ונרשמת עלייה נאה בשוק המניות בשיעור משמעותי הגבוה מזה של S&P 500. גם מדד האג"ח הקונצרני הצמוד מוסיף לערכו מעבר למגמה החיובית באפיק הממשלתי הצמוד. הסבר אפשרי לכך, הוא העובדה כי בחירת הממשלה החדשה, המאשרת תקציב, מאפשרת לשוק ההון למצות את היכולות בו ומביאה לכדי רצון של המשקיעים להעלות את רמת הסיכון של תיקי ההשקעות שלהם. כל זאת, חרף ירידה מסויימת בקצב הצמיחה של המשק. פרוטוקול דיוני הריבית לחודש אוקטובר כזכור, הועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית לחודש אוקטובר ללא שינוי ברמה של 2.25%. ששת חברי הועדה הסכימו פה להותירה ברמתה מזה 4 חודשים. חברי הועדה הרחיבו את הדיון בארבעה נושאים עיקריים: קצב האינפלציה- חברי הועדה ציינו כי ברקע העלייה האחרונה במדד המחירים לצרכן, וזו הצפויה בצד ההיצע, היציבות בציפיות הארוכות לאינפלציה מעידה על כך שבשווקים מעריכים כי לא מדובר בעלייה מתמשכת באינפלציה אלא בשינויים חד פעמיים ברמת המחירים, אך יתכן והשפעתם של השינויים האחרונים בגורמי ההיצע טרם מוצתה במלואה. הפעילות הריאלית- ציינו את הפער בין הפעילות במחצית הראשונה של השנה, שנתוניה עודכנו כלפי מעלה, לציפיות הפסימיות להמשך הפעילות. ההערכה לגבי היצוא היא שהסביבה כיום נוחה להמשך התפתחותו, מנגד הובע החשש כי האטה עולמית נוספת עלולה להקשות על מגמת התרחבותו. נושא נוסף המעסיק את חברי הועדה, המדיניות הפיסקלית, תמונת המצב התקציבית עדיין לא ברורה, לכן לא ניתן לקבוע כיצד תושפע המדיניות המוניטרית מההתפתחויות הפיסקאליות. נושא שלא יורד מסדר היום בדיוני הריבית, שוק הדיור, בנק ישראל עוקב באדיקות אחר שינויים ברמת מחירי הדירות. מפרוטוקל הדיונים ניתן ללמוד כי מצב המשק העולמי, קיבל משמעותית פחותה בהשוואה לדיונים קודמים, הדיון התרכז במצב המשק הישראלי. נושא נוסף, שעשוי לעלות לדיון בהחלטת הריבית הקרובה, הוא העובדה כי קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה את תחזיתה לצמיחת המשק העולמי מ-3.6% ל-3.3% בשנה זו, הנמוכה מאז 2009, ו-3.6% בשנת 2013. גם תחזית צמיחת המשק הישראלי הופחתה ועומדת על 2.9% השנה. להערכתנו, הריבית המוניטרית לחודש נובמבר תיוותר ללא שינוי. עם זאת, לאחר סיומו של גם ההתייקרויות במשק ריבית בנק ישראל צפויה לרדת לכדי 2%, בעת ההחלטה לגבי גובהה לחודש דצמבר 2012. ביצוע תקציב המדינה לספטמבר היום פרסם משרד האוצר את ביצוע התקציב לחודש ספטמבר, לפיו, מצב הגרעון...